משנה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקְנוֹס לֹא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מֵאַהֲבָה שֶׁנֶּאֱמַר הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲייַחֵל. וַעֲדַייִן הַדָּבָר שָׁקוּל לוֹ אֲנִי מְצַפֶּה אוֹ אֵינִי מְצַפֶּה לוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר עַד אֶגְוַע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּו לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה.
Pnei Moshe (non traduit)
הדבר שקול. משקלו שוה ואינו מכריע לכאן ולכאן יש לו הכתוב בוי''ו ומשמעותו כאלו היה לא באל''ף ויש לא באל''ף ומשמעותו כלו הכתוב בוי''ו דכתיב בכל צרתם לא צר וזה ודאי כלו בוי''ו דהא כתיב ומלאך פניו הושיעם:
הן יקטלני. הלא הוא הורגני לא איחל לו עוד או לו אני איחל:
מתני' מאהבה. שאהב את המקום:
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר. לֵאמֹר לְדוֹרוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יָסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. 25a כְּהָדֵין פְּסוּקָא. מֹֹשֶׁה אָמַר אָשִׁירָה. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָשִׁירָה לַי֙י כִּי גָאֹה גַּמַה סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. מֹשֶׁה אָמַר עָזִּי וְזִמְרָת וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו עָזִּי וְזִמְרָת יָ'הּ. כְּתִיב בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם. הִתְנַדְּבוּ רָאשֵׁי עָם. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן נִיסִּים יְהוּ אוֹמְרִים שִׁירָה. הָתִיבוּן. הֲרֵי גְּאוּלַּת מִצְרַיִם. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהִיא תְּחִילַּת גְּאוּלָּתָן. הָתִיבוּן. הֲרֵי גְּאוּלַּת מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁהָיוּ בְחוּצָה לָאָרֶץ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. מָרְדֳּכָי וְאֶסְתֵּר מְשּׂוֹנְאֵיהֶן נִגְאֲלוּ. לֹא נִגְאֲלוּ מִן הַמַּלְכוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
עשה מאהבה עשה מיראה. כלומר אף שתעשה מאהבת השם מ''מ תשים גם יראתו נגד פניך ועל יראת רוממות אמרו:
שאם באתה לשנוא. התורה והמצוה להשליך אחרי גוך:
שאם באתה לבעט. ביסורין אם יבאו עליך:
מה תלמוד לומר לאמר. להאי מ''ד שכלם אמרו שירה כאחד:
לאמר לדורות. שיזכירו תמיד בכל יום את השירה הזאת:
התיבון. על זה הרי גאולת מצרים דלא אמרו שירה:
שנייא היא. התם שעדיין לא היתה גאולתן שלמה:
שהיא תחילת גאולתן. על הים היתה עיקר גאולתן שראו בבירור שיצאו לחירות עכשיו מפגרי האנשים חטאים שהיו משעבדין בהן:
הרי גאולת מרדכי ואסתר. דלא אמרו שירה:
שהיו בח''ל. ואין אומרים הלל על נס שבח''ל אחרי שבאו לארץ:
ואית דבעי מימר. דה''ט דלא אמרו שירה דמרדכי ואסתר משונאיהן הוא דנגאלו ולא נגאלו מן המלכות לצאת לחרות כדאמר בבבלי מגילה דאכתי עבדי אחשורוש אנן:
כהדין פסוקא. כמי שמזכיר תחילת הפסוק והן גומרין אחריו כך התחיל להם משה ושרתה רוח הקודש עליהם לגמור את הפסוק כלו. אתנדבו ראשי עם. דהיה לו לומר בפרוע וגו' התנדב עם ולפיכך דריש לה בל' ציווי שצריך שיתנדבו לומר שירה כשהקב''ה עושה להן ניסים:
הלכה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקְנוֹס כול'. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי. שֶׁאֵין אָדָם נוֹדֵר בְּחַיָיו שֶׁל מֶלֶךְ אֶלָּא אִם כֵּן אוֹהֲבוֹ. מִשּׁוּם רִבִּי נָתָן אָֽמרוּ גַּם הוּא לִי לִישׁוּעָה כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֶף יָבוֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' חי אל. לשון שבועה ונדר הוא:
אא''כ אוהבו. ומכאן נמי ראיה דמאהבה עבד:
גם הוא לי לישועה. עדיין מצפה אני לישועתו ומזה נמי ילפינן דמאהבה עשה:
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְאָהַבְתָּ אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ תִירָא וְאוֹתוֹ תַעֲבוֹד. עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וַעֲשֵׂה מִיִּרְאָה. עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה. שֶׁאִם בָּאתָה לִשְׂנוֹא דַּע שֶׁאַתְּ אוֹהֵב וְאֵין אוֹהֵב שׂוֹנֶה. עֲשֵׂה מִיִּרְאָה. שֶׁאִם בָּאתָה לְבָעֵט דַּע שֶׁאַתְּ יָרֵא. וְאֵין יָרֵא מְבָעֵט.
Pnei Moshe (non traduit)
עשה מאהבה עשה מיראה. כלומר אף שתעשה מאהבת השם מ''מ תשים גם יראתו נגד פניך ועל יראת רוממות אמרו:
שאם באתה לשנוא. התורה והמצוה להשליך אחרי גוך:
שאם באתה לבעט. ביסורין אם יבאו עליך:
מה תלמוד לומר לאמר. להאי מ''ד שכלם אמרו שירה כאחד:
לאמר לדורות. שיזכירו תמיד בכל יום את השירה הזאת:
התיבון. על זה הרי גאולת מצרים דלא אמרו שירה:
שנייא היא. התם שעדיין לא היתה גאולתן שלמה:
שהיא תחילת גאולתן. על הים היתה עיקר גאולתן שראו בבירור שיצאו לחירות עכשיו מפגרי האנשים חטאים שהיו משעבדין בהן:
הרי גאולת מרדכי ואסתר. דלא אמרו שירה:
שהיו בח''ל. ואין אומרים הלל על נס שבח''ל אחרי שבאו לארץ:
ואית דבעי מימר. דה''ט דלא אמרו שירה דמרדכי ואסתר משונאיהן הוא דנגאלו ולא נגאלו מן המלכות לצאת לחרות כדאמר בבבלי מגילה דאכתי עבדי אחשורוש אנן:
כהדין פסוקא. כמי שמזכיר תחילת הפסוק והן גומרין אחריו כך התחיל להם משה ושרתה רוח הקודש עליהם לגמור את הפסוק כלו. אתנדבו ראשי עם. דהיה לו לומר בפרוע וגו' התנדב עם ולפיכך דריש לה בל' ציווי שצריך שיתנדבו לומר שירה כשהקב''ה עושה להן ניסים:
שִׁבְעָה פְרוּשִׁין הֵן. פָּרוּשׁ שִׁכְמִי. וּפָרוּשׁ נִקְפִּי. וּפָרוּשׁ קִיזַיי פָּרוּשׁ מַה מַנְּכָייָה. פָּרוּשׁ אֵדַע חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה. פָּרוּשׁ יִרְאָה. פָּרוּשׁ אַהֲבָה. פָּרוּשׁ שִׁכְמִי. טְעִין מִצְוָתֵיהּ עַל כֵּיתְפֵיהּ. פָּרוּשׁ נִיקְפִּי. אֲקֵיף לִי וַאֲנָא עֲבִיד מִצְוָה. פָּרוּשׁ קִיזַיי. עֲבַד חָדָא חוֹבָה וְחָדָא מִצְוָה וּמְקַזֵּז הָדָא עַם הָדָא. פָּרוּשׁ מַנְּכָייָה. מַאן דִּית לִי מַה אֲנָא מְנַכִּי עֲבַד מִצְוָה. פָּרוּשׁ אֵדַע חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה. אֵיידֵי חוֹבְתָה עָֽבְדִּית דְּנַעֲבִיד מִצְוָה דִּכְוָותָהּ. פָּרוּשׁ יִרְאָה. כְּאִיּוֹב. פָּרוּשׁ אַהֲבָה. כְּאַבְרָהָם. אֵין לָךְ חָבִיב מִכּוּלָּן אֶלָּא פָּרוּשׁ אַהֲבָה כְּאַבְרָהָם.
Pnei Moshe (non traduit)
אקיף לי. המתן לי מעט שאני רוצה לעשות מצוה ואין לי פנאי לדבר עמך:
שבעה פרושין הן. בבבלי פ''ג דף כ''ב גריס לה והתם מפרש בענין אחר:
טעין מצותיה על כתפי'. להראות לבריות:
ומקזז הדא עם הדא. שהוא מקיז ומנכה העבירה נגד המצוה וחושב בדעתו שהמצוה תכפר על העבירה:
מאן דית לי מה. דהמועט שיש לי אני מנכה לעשות ממנה מצוה:
איידי. הגידו לי איזו עבירה עשיתי ואעשה מצוה כנגדה. וכולן להתראות ולהתגדר הן:
אַבְרָהָם עָשָׂה יֵצֶר הָרַע טוֹב. וּמַה טַעֲמָא. וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי אָחָא וְהִפְשִׁיר עִמּוֹ וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית. אֲבָל דָּוִד לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ וְהָֽרְגוֹ בִלְבָבוֹ. מַאי טַעֲמָא וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
ומצאת את לבבו. שתי לבות דאף יצה''ר שלו החזירהו למוטב:
והפשיר עמו. היצה''ר עשה פשרה ושלום עמו:
וכרת עמו ברית. דקאי נמי אדלעיל ומצאת וגו' ואע''ג דפשטי' דקרא על הקב''ה קאי:
אבל דוד לא היה יכול בו. לעשות שלום:
והרגו. כפה אותו לעשות רצון השם:
הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךְ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זָכַּיי כול'. אֵימָתַי הָיָה אִיּוֹב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְשֵׁם בַּר קַפָּרָא. בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיהוּ הָיָה. הָדָא הִיא דִּכְתִיב אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ. וּכְתִיב אֶת עוּץ בְּכוֹרוֹ. רִבִּי אַבָּא אָמַר. בִּימֵי אָבִינוּ יַעֲקֹב. וְדִינָה הָֽיְתָה אִשְׁתּוֹ. הָדָא הִיא דִכְתִיב כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי. וּכְתִיב כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל. רִבִּי לֵוִי אָמַר. בִּימֵי הַשְּׁבָטִים הָיָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר. בִּירִידָתָן לְמִצְרַיִם הָיָה וּבַעֲלִייָתָן מֵת. מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁבָּא זְאֵב וְנִזְדַּוֵוג לְצֹאנוֹ. מַה עָשָׂה. הֶעֱמִיד תַּייִשׁ אֶחָד לְנֶגְדּוֹ. הָדָא הוּא דִכְתִיב. יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵינִי. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אִיּוֹב מֵעַבְדֵי פַרְעוֹ הָיָה וּמִגְדוֹלֵי פַמִילִייָא שֶׁלּוֹ הָיָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב הַיָּרֵא אֶת דְּבַר י֙י וגו'. וּכְתִיב בֵּיהּ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים הָיָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב הֵן אַתֶּם כּוּלְּכֶם חֲזִיתְם וְלָמָּה זֶה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ. חֲזִיתֶם מַעֲשֶׂה דוֹרִי. שֶׁהָיוּ נוֹטְלִים מַעֲשֵׂר בְּגָרְנוֹת. אָהַבְתָּ אֶתְנָן עַל כָּל גָּרְנוֹת דָגָן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. בִּימֵי מַלְכַת שְׁבָא הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִקָּחֵם. רִבִּי נָתָן אָמַר. בִּימֵי כַּשְׂדִּים הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר. בִּימֵי אֲחַשְׁוֶרוֹשׁ הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר יְבַקְּשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה. וּכְתִיב וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים כִּבְנוֹת אִיּוֹב. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה וְיִשְׂרָאֵל הָיָה. לְפוּם כֵּן רִבִּי יוֹחָנָן לָמַד מִמֶּנּוּ הִילְכוֹת אֶבֶל. וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִקְרַע אֶת מְעִילוֹ. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִכָּאן שֶׁאָבֵל צָרִיךְ לִקְרוֹעַ מְעוּמָּד. תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. הָיָה לִי בְעוֹלָמִי גוֹי אֶחָד צַדִּיק וְנָתַתִּי לוֹ שְׂכָרוֹ וּפְטָֽרְתִּיו מֵעוֹלָמִי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִחְיוֹת. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְשֵׁם בַּר קַפָּרָא. בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיבוּ הָיָה. וְהָכָא אָמַר הָכֵין. אֶלָּא הוּא הָיָה וִייסוּרִין לֹא הָיוּ. וְלָמָּה נִכְתְּבוּ עָלָיו. אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאִילּוּלֵי בָאוּ עָלָיו הָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד בָּהֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
העמיד תייש אחד לנגדו. ובתוך כך יציל צאנו כך הקב''ה נתן איוב לענין שלא יקטרג על ישראל:
יסגירני אל. בכיון הסגירו ביד עויל:
ומגדולי פמליא. מגדולי שריו ויועציו:
הדא קוא דכאיב הירא וגו'. זה איוב דכתיב ביה איש תם וגו':
ולמה זה הבל תהבלו. כדאמר בבלי שם איזהו דור שכולו הבל הוי אומר זה דורן של שפוט השופטים:
שהיו נוטלים מעשר בגרנות. כלומר מקבלי שוחד להטות דין:
אהבת אתנן וגו'. פסוק הוא בהושע כלומר כדמצינו דגם הנביא היה מוכיח להם כן:
בימי מלכות שבא היה. ובא גם גדוד מכשדים עליו:
בימי מלכות כשדים. ובא גדוד גם משבא עליו:
מעולי גולה היה. וגר היה ורבי יוחנן קאמר דישראל מעלי' הי':
. לפום כן. הואיל דסבירא ליה לרבי יוחנן דישראל ממש היה לפיכך למד ממנו הלכות אבל לקמיה דצריך לקרוע מעומד כמו שעשה איוב:
תני ר''ח. דסבירא ליה כהני תנאי דלעיל דגוי היה:
תמן אמר. לעיל בריש הסוגיא:
אשר חכמים יגידו. ודריש לה לעיל פ''ק על ראובן ויהודה שהודו ולא בושו:
גמ' אימתי היה איוב. פליגתא דתנאי נמי בבבלי בתרא דף ט''ו:
משנה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי. שֶׁהָיִיתָ דוֹרֵשׁ כָּל יָמֶיךָ שֶׁלֹּא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא מִיִּרְאָה שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. וַהֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִיד תַּלְמִידְךָ לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה.
Pnei Moshe (non traduit)
וירא אלהים. ולא אוהב אלהים:
מתני' מיראה. מדאגת פורענות שלא תבא עליו:
נְחֶמְיָה עֵימֹסוֹנִי שִׁימֵּשׁ אֶת רִבִּי עֲקִיבָא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר. אִתִּים גַּמִּים רִיבּוּיִין. אַכִין וְרַקִּין מִיעוּטִין. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ דֵין דִּכְתִיב אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וגו'. אָמַר לֵיהּ. אוֹתוֹ וְאֶת תּוֹרָתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
אותו ואת תורתו. כעין דאמרי' בבבלי לרבות ת''ח:
רִבִּי עֲקִיבָה הֲוָה מִתְדַּיֵּן קוֹמֵי טונוסטרופוס הָרָשָׁע. אָתָה עָֽנְתָא דְּקִרְיַת שְׁמַע. שְׁרִי קְרִי וְגָחַךְ. אָמַר לֵיהּ סַבָּא סַבָּא. אוֹ חָרָשׁ אַתְּ אוֹ מְבָעֵט בִּייסוּרִין אַתְּ. אָמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא. לָא חָרָשׁ אֲנָא וְלָא מְבָעֵט בִּייסוּרִין אֲנָא. אֶלָּא כָּל יוֹמַיי הָייִתִי קוֹרֵא אֶת הַפָּסוּק זֶה. וְאָהַבְתָּ אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָֽבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאוֹדֶךָ. 25b רְחַמְתֵּיהּ בְּכָל לִבִּי. וּרְחַמְתֵּיהּ בְּכָל מָמוֹנִי. וּבְכָל נַפְשִׁי לָא הֲוָות בְּדִיקָה לִי. וּכְדוֹן דְּמָטַת בְּכָל נַפְשִׁי וְאָתָת עָֽנְתָא̇ דְקִרְיַת שְׁמַע וְלָא אַפְלְגִית עֲלֵיהּ. בְּגִין כֵּן אֲנָא קְרִי שְׁמַע וְגָחִךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
רחמתי כו'. אלו שני הדברים קיימתי אבל השלישי עדיין לא בא לידי לקיימו ועכשיו שבא לידי והגיע ג''כ זמן ק''ש ולא עברתי מלקיים גם בכל נפשי ובשביל זה אני קורא שמע ושמח בחלקי שנפל לי לקיימו בעונתו:
או חרש. או מכשף אתה להשביע היסורין שלא יורגשו בך בדברים שאתה מדבר ושוחק אתה מהן אי מבעט ביסורין אתה באלו הדברים ומשחק להכעיסני:
אתת. הגיע זמן ק''ש והתחיל לקרות ושחק:
הוה מיתדין קומי. היה נידק לפניו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source